זה לא סוד שהמסע אחר כישרונות חדשים הוא אחד מהאתגרים הבולטים ביותר עמה מתמודדים ארגונים טכנולוגיים ברחבי העולם. החדשנות נעה בקצב אדיר ועמה, הדרישות לפתרונות יעילים, חסכוניים ושמספקים מענה לצרכים המשתנים במהירות של משתמשי הקצה. כדי לשמור על רלוונטיות, חברות הייטק רבות נמצאות בתהליכי גיוס מתמידים אחר מהנדסי תוכנה, מתכנתים, אדריכלי מערכות ומומחים מכל קצות הקשת של עולם ה-IT. כוח צעיר ומוכשר הוא המנוע המאפשר להישאר תמיד עם האצבע על הדופק ולספק מענה למגמות העדכניות ביותר. עם זאת, כיום יותר מתמיד, נראה שהמאמץ הכביר הזה הגיע לממדי משבר של ממש. מדובר במגמה עולמית שאינה פוסחת על ההייטק ניישן. מהם הגורמים המרכזיים למשבר ולאן מועדות פניו? כאן נבחן כמה מהאפשרויות.

משבר הקורונה טרף את הקלפים

כולנו חשנו את השלכותיה של המגיפה על שוק העבודה. גלי ההדף של המשבר הזה עוד מורגשים היטב במשק כולו. המגמה הזו אינה פוסחת על תחום ההייטק ולמעשה, העצימה אתגר קשה מנשוא ממילא. עם זאת, היציאה ההמונית לחל"ת והשינויים במודלי התעסוקה מהווה רק חלק מהתמונה הזו. האתגר המשמעותי באמת נובע מעצם העובדה שהקורונה הדגישה ביתר שאת את הצורך הבהול ליישם פתרונות טכנולוגיים בכל תחומי התעשייה ולהרחיב את היצע האפשרויות העומדות לרשות ארגונים ועסקים כשזה מגיע לטכנולוגיות המידע שלהן. כתוצאה מכך, הביקוש לצוותי IT ואנשי הייטק מיומנים חולש כיום על מספר חסר תקדים של ארגונים. 

במובן הזה, כמעט כל חברה הפכה לחברת הייטק במובן כזה או אחר. בסביר להניח שהתקדמות זו תואץ ככל שיותר אנשים יעבדו מהבית וכיום יותר מתמיד מתבהר לנו עד כמה הדבר אפשרי ואילו יתרונות המגמה הזו טומנת בחובה. הביקוש ההולך וגובר אינו עולה בקנה אחד עם קצב ההיצע של כישרונות, בטח ובטח לא בזירה המקומית. זהו רק עניין של זמן עד שגם מגמת מיקור החוץ לא תוכל עוד לתת מענה ראוי למשבר. מחסומי תרבות ושפה וקשיים בתיאום ראוי עם צוותים ברחבי העולם הם רק חלק מהאתגרים שעשויים לחדד בעתיד שמיקור חוץ לעולם לא יוכל להחליף באופן מוחלט עובדים מקומיים.

איך הדברים באים לידי ביטוי בישראל?

אקוסיסטמים ישראליים מכל תחומי התעשייה הטכנולוגיים מדווחים כיום על קושי בולט בגיוס כישרונות למחלקות מחקר ופיתוח. מדובר במעל למחצית מחברות ההייטק בישראל שכיום אינן קרובות אפילו למלא את כלל המשרות הפנויות במערך הפיתוח שלהן. על פי נתונים מחקריים עכשוויים, נכון לינואר 2022, קיימות 13,000 משרות הייטק לא מאוישות, כאשר כוח העבודה בהייטק מהווה כ-10% מכלל כוח העבודה הישראלי. 

מעבר לעובדה ששיעור ההעסקה באוכלוסייה הכללית יורד, נראה שהקיפאון אליו הוביל משבר הקורונה השפיע גם על שיעור הגיוון וההכלה בתעשייה ההייטק, שנת 2022 מסמנת ירידה חדה במספר העובדים הערבים, החרדים והנשים שהשתלבו בחברות טכנולוגיות. זאת לאחר עלייה קבועה ויציבה בעשור האחרון. 

שוק העבודה רועש וגועש

עובדי ההייטק, מצידם, מודעים למגמה הזאת היטב, והם ממצים ממנה כל יתרון. חברות השמה מובילות בשוק מדווחות כי כ-15% מהעובדים שהגיעו לראיונות וכבר חתמו על חוזי העסקה פשוט עזבו, לאחר שקיבלו הצעות אטרקטיביות מחברות אחרות. חברות ההייטק נלחמות היום על כל עובד ואלו המביאים עמם יתרונות משמעותיים למקום העבודה שלהם, יכולים כיום לדרוש תנאים גבוהים ביותר. כדי להוביל בתחרות הזו, מציעות כיום חברות שכר עבודה גבוה מתמיד והטבות מפתות. 

אירועי גיוס יוקרתיים ומפתים בחברות ההייטק המובילות בישראל הפכו היום למאפיין בולט של רוח התקופה ומעבר לתנאי ההעסקה, חברות רבות פועלות כיום במרץ על מנת לערוך שינויי תדמית ולהציג את עצמן כמזמינות יותר עבור עובדים צעירים. כעת, כאשר הביקוש לצוותים טכנולוגיים גבוה מאי פעם, יידרשו פתרונות יצירתיים על מנת להרחיב את מעגל העובדים בישראל. בהתחשב בעובדה שבמשך שנים התנהלה מדיניות ההעסקה בהייטק בתוך פרדוקס בלתי אפשרי – כדי להתקבל לעבודה ולרכוש ניסיון, עליך להגיע עם ניסיון – ייתכן שחברות ייאלצו להרים את הכפפה ולהציע גם לעובדים במשרות ג'וניור המגיעים לשוק ללא כל התנסות תעסוקתית, הזדמנויות להכשרה ולצמיחה. טיפוח כישרונות חדשים לצד תוכניות ממשלתיות רחבות היקף להכשרת כוח עבודה תוכל לבלום את האינפלציה בשכר עובדי ההייטק ולייצב את השוק החשוב הזה.